יוצא לנו לראות לא מעט מודלים אקדמיים בעיקר הנראים נפלא ממבט ראשון ויש מאחוריהם תפיסה מעניינת אבל חסרי מתודולוגיה וארגז כלי יישומי. לעיתים פוגשים מתודולוגיה מעניינת אבל שאין מאחוריה תפיסה מגובשת מן הצד האחד, והיא נעדרת ארגז כלים מן הצד השני. ולעיתים יוצא לנו לראות ארגזי כלים המכילים שאלונים ומשחקים אבל מאחוריהם לא עומדת תפיסה מגובשת ומתודולוגיה סדורה. לא פשוט בכלל לבסס את "שלוש הרגליים" הנחוצות למודל, אשר מצד אחד יישען על עבודת מחקר משמעותית ותפיסה מגובשת, לבנות סביבה מתודולוגיה סדורה וקלה ליישום ולאלו ליצוק תוכן יישומי- ארגז כלים רחב (ורצוי גם ניסיון מוצלח כדי שלא נהיה הראשונים להתגלח על המוצר על חבלי הלידה שלו. אבל מהרגע שבחנתם את הכלי המוצע לכם וראיתם שהוא אכן כולל: תפיסה-מתודולוגיה-ארגז הכלים, יש סיכוי גבוה יותר להצלחה.
מניסיוני האישי בעבר הרחוק, את משחק הערכים הראשון שלי פיתחתי ככלי נחמד וסביבו בניתי מתודולוגיה סבירה ואפילו מהנה. אבל כשאני מנסה להשוותה ל"מה שחשוב... משחק ערכים" הנשען על 25 שנות מחקר, על מחקר 14 מדינות, על פיתוח תפיסה ומתודולוגיה אשר במרכזם נמצא המודל התלת צירי לערכים של פרופ' דולן (ויקיפדיה: ניהול על פי ערכים) ואחרי עבודות עומק איתו בעבודת אחד על אחד של אנשי מקצוע, עבודה בארגונים ובעולם החינוך והסמכות ערכים איתו בארץ ובחו"ל בהיקפים משמעותיים -אני יכול לחייך לעצמי ולהבין עד כמה המשחק הראשון שפיתחתי היה נאיבי ועד כמה הכרחית לעבודת עומק משמעותית ולהצלחה-השילוב של "שלוש הרגליים": תפיסה, מתדולוגיה וארגז כלים.
שלוש הרגליים כבסיס הכרחי למודל מקצועי משמעותי